Vayedaber

משנה: מִי שֶׁיָשַׁב בַּדֶּרֶךְ וְעָמַד וַהֲרֵי הוּא סָמוּךְ לָעִיר הוֹאִיל וְלֹא הָֽיְתָה כַווָנָתוֹ לְכָךְ לֹא יִכָּנֵס דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר יִכָּנֵס. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מַעֲשֶׂה וְנִכְנַס רִבִּי טַרְפוֹן בְּלֹא מִתְכַּווֵן׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמר ר''ש למה הדבר דומה וכו'. כלומר דר''ש שמעינהו לרבנן דפליגי בהא שאם היו שלשה חצרות פתוחות זו לזו וכל אחת ואחת פתוחות לר''ה שלא יהיה להן דריסת הרגל זו על זו ועירבו שתי חצרות החיצונות עם האמצעית דסברי רבנן שכולן אסורות זו עם זו הואיל ולא עירבו החיצונות זו עם זו ואמר להן ר' שמעון הלא כאן אתם מודים שהחיצונים מותרים עם האמצעי והאמצעי מותר עמהן וא''כ זה דומה לשלשה חצירות וכו' שבדין הוא כך. וחכמים סברי דשאני בשלשה חצירות שמתוך שהם מרובים יבואו החיצונים להוציא מזו לזו והדרים בחצר האמצעית לא יהבי אדעתייהו למידכר להו דאמרי שמא אחד מבני האמצעית שמותר בזו ובזו הוא שמוציא אבל הכא שהן שלשה אנשים לא חיישינן דאי אתי אחד משנים החיצונים להוציא מתוך שלו לתוך של חבירו האמצעי יהיב אדעתיה ומדכר ליה והלכה כר' שמעון בחצירות ששנים החיצונים בלבד הן אסורות זו עם זו אבל עם האמצעית הן מותרות עמה והיא מותרת עמהן ולא חיישינן למידי:

היו שלשה והאמצעי מובלע ביניהן. שהיו ב' אמותיו בתוך של זה וב' אמותיו בתוך של זה הוא מותר עם כל א' ופונה לכאן ומשתמש עם זה ופונה לכאן ומשתמש עם זה וכן הן מותרין עמו אבל שנים החיצונים אסורים זה עם זה:

ובלבד שלא יוציא זה מתוך שלו. לתוך שתים אמות החיצונים של חבירו שהרי אין לו בהם כלום שכל ד' אמות שאמרו גבי יצא חוץ לתחום ובנותן את עירובו או קונה שביתה ברגליו שוינהו רבנן כרה''י לגביה ומדרבנן אסור לו לטלטל מתוכם לחוצה להן:

היו שנים מקצת אמותיו וכו'. כגון שהיו עומדין רחוקים זה מזה שש אמות שמובלעין ב' אמות של כל אחד בתוך של חבירו מביאין ואוכלין בתוך שתי אמות שהן באמצע:

ר' יהודה אומר לאיזה שירצה ילך. כלומר לרוח אחד ד' אמות וכדקתני ומודה ר' יהודה לר''א שאם בירר לו שתים לכאן ושתים לכאן שאינו יכול לחזור בו וכן אם בירר לו כל הד' אמות לצד אחד אינו יכול לחזור ולברור לצד אחר והלכה כחכמים בזה שיש לו להלך ד' אמות לכל רוח ממקום עמידת רגליו ולחוץ. אבל לענין טלטול אין לו לטלטל אלא בתוך המרובע של ד' אמות:

ר''א אומר והוא באמצען. ארבעה אמות שאמרו משערין לו והוא באמצע וכלומר שני אמות לכל רוח ולדברי חכמים יש לו ד' אמות לכל רוח ממקום עמידת רגליו ויש לו מקום של ח' על ח':

וחכמים אומרים אין לו אלא ארבע אמות. דקסברי חפצי הפקר אין קונין שביתה במקומן אלא הזוכה בהן מוליכן למקום שהוא יכול לילך והלכה כחכמים בחפצי הפקר אבל בישן הלכה כר' יוחנן בן נורי ומטעמא אחרינא דהואיל ואם היה ניעור קנה ישן נמי קנה:

מתני' מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשכה. ולא קנה שביתה יש לו אלפים אמה לכל רוח. ממקומו ומסיק התם בגמרא דטעמיה דר' יוחנן בן נורי משום דקסבר חפצי הפקר שאין להם בעלים קונים שביתה במקומן להיות להם אלפים אמה לכל רוח. וזה שישן הוא בשעת קניית שביתה ואין לו דעת כחפצי הפקר הוא וממילא נקנה לו אלפים אמה לכל רוח:

מתני' מי שישב בדרך. לנוח ולא היה יודע שהוא סמוך לעיר בתוך התחום וחשכה לו שם ועמד וראה והרי הוא סמוך לעיר בתוך התחום:

הואיל ולא היה כוונתו לכך. בשעת קניית שביתה לא יכנם לעיר להיות דינו כאנשי העיר אלא ממקום שחשכה לו מודד הוא אלפים אמה לכל רוח וילך בעיר עד מקום שכלו אלפים שלי ולא יותר:

ר' יהודה אומר יכנס. וילך כל העיר וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח כבני עירו:

בלא מתכוין. שלא היה יודע בשחשיכה שהוא בתחום עירו ולא היה נתכוין להיות שביתתו בעיר אלא במקומו ואעפ''כ נכנס להיות כבני עירו והלכה כר' יהודה:

תַּנֵּי. גּוֹיִים שֶׁבָּאוּ לָעַייָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לַסְּפַר לִיטּוֹל מֵהֶן אֲפִילוּ תֵּבֶן אֲפִילוּ עֵצִים. יוֹצְאִין עֲלֵיהֶן בְּזַיִין וּמַחֲזִיריִן אֶת הַזַּיִין לִמְקוֹמָן. בָּאוּ לָעַייָרוֹת 28b הַמּובְלָעוֹת. אֵין יוֹצְאִין עֲלֵיהֶן בְּזַיִין אֶלָּא אִם כֵּן בָּאוּ לְעִיסְקֵי נְפָשׁוֹת. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מוֹלִיכִין אֶת הַזַּיִין לַבַּיִת שֶׁהוּא סָמוּךְ לַחוֹמָה. פַּעַם אַחַת בָּאוּ עֲלֵיהֶן הַשּׂוֹנְאִין. הָיוּ מַדְחִיקִין לִיטּוֹל אֶת הַזַּיִין וְהָֽרְגוּ אֵילּוּ מֵאֵילּוּ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁהָֽרְגוּ מֵהֶן הַשּׂוֹנְאִין. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא כָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל בְּבֵיתוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

באו לעיירות המובלעות. בתוך א''י ואינן סמוכות לספר:

התקינו שיהא כל אחד ואחד נוטל. כלי זיינו עמו עד שבא לביתו:

הלכה: פיס'. מִי שֶׁיָשַׁן בַּדֶּרֶךְ כול'. אָֽמְרוּ. וַהֲלֹא בֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁלְרִבִּי טַרְפוֹן הָיָה בְתוֹךְ אַלְפַּיִם אַמָּה. אוֹ שֶׁמָּא הִקְנָה עַצְמוֹ לִבְנֵי עִירוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. בְּשַׁחֲרִית זָֽרְחָה הַחַמָּה. אָֽמְרוּ לוֹ. רִבִּי. הֲרֵי הָעִיר לְפָנֶיךָ. הִיכָּנֵס.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואפי' ער ולא קנה לו שביתה. שלא אמר בפירוש תקנה לי כאן שביתה אפ''ה קנה לו מקומו ואין לו אלא אלפים אמה לכל רוח ממקומו וזהו כסברת ר' יוחנן בן נורי וכדמסיק אתיא דר''י כר' יוחנן בן נורי וכו' כלומר דאיהו הוא דסבירא ליה הכי דמדמה ישן לער ואם כן ממילא נמי בער שלא קנה לו שביתה בפירוש קנה לו מקומו מכל מקום ואין לו אלא אלפים אמה לכל רוח ממקומו:

אין לו אלא אלפים אמה לכל רוח. כלומר מקומו הוא שקנה לו ממילא ודומה לאחד שבא בדרך ושבת שאין לו אלא אלפים אמה לכל רוח ממקום ששבת. ומיהו אלפים יש לו ואף על פי שלא אמר שביתתי במקומי ואם כן ה''ה בישן:

גמ' טעמא דר' יוחנן בן נורי. משום דלדידיה לא שני ליה בין ער לבין ישן ומאחר שאלו היה ער היה קונה שביתה ישן לא קנה שביתה בתמי' וכי מפני שישן לא יקנה לו מקומו שביתה:

גמ' אמרו. חכמים לר' יהודה דאין ראיה מר' טרפון והלא אפשר שבית מדרשו של ר' טרפון היה בתוך אלפים אמה ממקום שביתתו או שמא הקנה עצמו לבני עירו להיות כמוהם מבעוד יום. שאע''פ שלא אמר כך בפירוש אפשר שלבו היה כך מבעוד יום:

אשכח. ברייתא דתני שכך המעשה בשחרית זרחה החמה ואמרו לו המוצאים אותו רבי הרי העיר לפניך היכנס ואם היה יודע שהוא בתוך התחום והיה בלבו לכך לא היה מתעכב שם עד זריחת השמש:

משנה: מִי שֶׁיָשַׁן בַּדֶּרֶךְּ וְלֹא יָדַע עַד שֶׁחָשֵׁיכָה יֶשׁ לוֹ אַלְפַּיִים אַמָּה לְכָל רוּחַ דִּבְרֵי רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר הוּא בְאֶמְצָעָן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְאֵי זֶה רוּחַ שֶׁיִרְצֶה. וּמוֹדֶה רִבִּי יְהוּדָה שֶׁאִם בֵּירַר לוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ר' יהודה אומר יכנס. וילך כל העיר וחוצה לה אלפים אמה לכל רוח כבני עירו:

הלכה: פיס'. מִי שֶׁיָשַׁן בַּדֶּרֶךְ וְלֹא יָדַע עַד שֶׁחָשֵׁיכָה כול'. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי חַסְדַּיי. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ הָיָה עֵר הָיָה קוֹנֶה שְׁבִיתָה. יָשֵׁן לֹא קוֹנֶה לוֹ שְׁבִיתָה. אֵין לוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִים אַמָּה לְכָל רוּחַ. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. וַאֲפִילוּ עֵר וְלֹא קָנָה לוֹ שְׁבִיתָה. אֵין לוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִים אַמָּה לְכָל רוּחַ. אַתְייָא דְּרִבִּי יוּדָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. (וּדְרוֹבָא כִדְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי.) דְּרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אָמַר. אַחַר שֶׁאִילּוּ הָיָה עֵר הָיָה קוֹנֶה לוֹ שְׁבִיתָה. הָיָה עֵר וְלֹא קָנָה לוֹ שְׁבִיתָה אֵין לוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִים אַמָּה לְכָל רוּחַ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הלכה: פיס'. הָיוּ שְׁנַיִם. מִקְצָת אַמּוֹתָיו שֶׁלָּזֶה כול'. אַף עַל גַּו דְּרִבִּי חֲנַנָיָה בֶּן אַנְטִיגֳנֹס פְּלִיג עַל רַבָּנִין בָּאַמּוֹת. מוֹדֶה הוּא הָכָא בְּעִיבּוּרֵי עֲייָרוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מודה הוא הכא בעיבורי עיירות. כדתנן בריש פרק דלקמן שעושין אותה כמין טבלא מרובעת וכו' וזה ד''ה הוא:

אע''ג דר' חנניא בן אנטיגנוס פליג על רבנן. במתני' במדות אמות של אלפים:

משנה: הָיוּ שְׁנַיִם מִקְצָת אַמּוֹתָיו שֶׁל זֶה לְתוֹךְ אַמּוֹתָיו שֶׁל זֶה מְבִיאִין וְאוֹכְלִין בָּאֶמְצַע וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא זֶה מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ מִתּוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ. הָיוּ שְׁלשָׁה וְהָאֶמְצָעִי מוּבְלָע בֵּינְתַיִים הוּא מוּתָּר עִמָּהֶן וְהֵן מוּתָּרִין עִמּוֹ. וּשְׁנַיִם הַחִיצוֹנִים אֲסוּרִין זֶה עִם זֶה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְמָה הַדָּבָר דוֹמֶה לְשָׁלשׁ חֲצֵירוֹת פְּתוּחוֹת זוֹ לָזוֹ וּפְתוּחוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים. עֵירְבוּ שְׁתֵּיהֶן עִם הָאֶמְצָעִית הִיא מוּתֶּרֶת עִמָּהֶן וְהֵן מּוּתָּרוֹת עִמָּהּ וּשְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת אֲסוּרוֹת זוֹ עִם זוֹ׃

רִבִּי חוּנָה אָמַר. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב בְּעָא. גֵּר שֶׁטָּבַל לְאַחַר שֶׁהֵאִיר הַמִּזְרַח. מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ הָיָה עֵר 29a הָיָה קוֹנֶה לוֹ שְׁבִיתָה. מָה אָמַר כָּא רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. נִיִשְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דָּמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. הֲלָכָה כְרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. בֵּירַר לוֹ מִבְּעוֹד יוֹם חוֹזֵר בּוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. מִשֶּׁחָשֵׁיכָה חוֹזֵר בּוֹ מִשֶּׁחָשֵׁיכָה. בֵּרַר לוֹ מִבְּעוֹד יוֹם וְקָדַשׁ עָלָיו הַיּוֹם. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. לֹא יִכָּנֵס. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. יִכָּנֵס. לֹא עַל הָדָא אָֽמְרָת אֶלָּא עַל רֵישֵׁיהּ דְּפִירְקָא. מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ גוֹיִם אוֹ רוּחַ רָעָה. אִיתְאֲמָרַת עֲלֵיהּ. אָמַר רִבִּי בּוּן. מוֹדֶה רִבִּי יוּדָה שֶׁאִם בֵּרַר לוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לא על הדא אמרה אלא על רישיה דפרקיה. כלומר דמדחי להא דר' בון דלא על כה''ג דאמרן שייכא נמי הא דר' יהודה דמתני' דאי שייכא על הא דריש פירקא נמי שייכא מי שהוציאוהו וכו' שאין לו אלא ד' אמות ועלה שייכא שפיר נמי פלוגתא דר''א ור' יהודה דמתני' דגוונא דריש פירקין וגוונא דמתני' שוין הן דמבעוד יום אכתי לא אסיק אדעתיה כלל שיהיה לו אותן ד' אמות אבל גוונא דידן דבעלמא מיירי שאם בירר לו איזה מן הרוחות לתחומו וקדש עליו היום ולא חזר בו בהא שייכא פלוגתא דר''מ ור' יהודה דמתני' דלעיל וכדאמרן דאימא לך דבחזרה מאחד מן הרוחות לתחומו ס''ל לר' יהודה נמי דיכול הוא לחזור בו:

אמר רבי בון ומודה ר' יהודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו. זה שייך הכא ובספרי הדפוס נתהפכה ונסתרסה הגי'. כלו' ר' בון מקשה עלה היכי מצית אמרת דתליא בפלוגתא דרבי מאיר ור' יהודה במתני' דלעיל הא רבי יהודה לא סבירא ליה דיכול לחזור בו לעולם. דהא קתני הכא במתני' ומודה ר' יהודה שאם בירר לו שאינו יכול לחזור בו:

נישמעינה מן הדא. דפליגי במתני' דלעיל מי שישב בדרך ועמד וראה והוא סמוך לעיר לא יכנס דברי ר''מ הואיל ולא נתכוין לכך בשעה שקדש עליו היום ורבי יהודה אומר יכנס וה''ה הכא תליא נמי בהך פלוגתא דרבי מאיר ורבי יהודה:

בירר לו מבעוד יום. ולא חזר בו עד שקידש עליו היים. מאי אם יכול לחזור בו ולברר לרוח אחר או דלמא הואיל ובשעת קניית העירוב לא היה דעתו לרוח אחרת שוב אינו יכול לחזור בו:

בירר לו מבעוד יום. בעלמא קאי שאם בירר לו אחת מן הריחות שיהיה לו תחומו אם מבעוד יום מע''ש בירר לו חוזר הוא מבעוד יום יכול הוא לברור לרוח אחרת ואם משחשיכה חוזר בו משחשיכה מפני שבשעת קניית העירוב לא היה מבורר ויכול הוא לחזור בו:

מה אמר באומר ר' יוחנן בן נורי. כלומר רב נחמן בר יעקב דמיבעי ליה בגר ומה אמר באומר רבי יוחנן בן נורי גופיה אי פשיטא ליה גוף הדין בישן כר' יוחנן בן נורי וקאמר דנשמעינה מן הדא וכו' כדמייתי לה לעיל בריש פ''ק ואם כן הדין דר' יוחנן בן נורי גופיה פשיטא ליה דהלכתא כוותיה:

מאחר שאלו היה ער היה קונה לו שביתה. כלומר מי אמרינן דדמי להא דאמר ר' יוחנן מאחר שאילו היה ער קנה ישן נמי קנה וה''ה בגר דמאחר שאלו טבל קודם השבת היה נקנה לו שביתה ממילא השתא נמי קנה או דילמא לא דמי דבשעת קניית שביתה לאו בר אקנויי הוה דאכתי לא טבל וגר שמל ולא טבל לאו כלום הוא:

גר שטבל. בשבת ולאחר שהאיר המזרח:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source